איך יוצרים צמיחה בתנאי אי-ודאות?

ביקשתי מרועיקו, בן השש עשרה, לפצל סרטון ארוך לקטעים קצרים לרשתות החברתיות. תמחרנו שעה בכמה עשרות שקלים. ארבעים דקות אחר כך הוא חזר אליי עם חמישה סרטונים מוכנים — ודרישה לשלם לפי סרטון, לא לפי שעה.

שאלתי למה.

הוא הסתכל עליי ישר בעיניים ואמר: "מה אתה מעדיף — שאומר לך שעבדתי שלוש שעות, או שאגיד לך שסיימתי מהר ובאיכות גבוהה?"

ואז הוסיף, בביטחון שאפילו מנהלים ותיקים לא תמיד מציגים: "אמא שלי עובדת בבנק. היא מסיימת שלושים משימות בשעה. יש כאלה שמסיימות שתיים. שתיהן מרוויחות אותו דבר — וזה לא הגיוני."

רועיקו לא למד את זה בשום ספר ניהול. הוא פשוט הבין משהו שאנשי עסקים רבים מתקשים להפנים: המחיר צריך לשקף ערך, לא שעות. כשיש פער בין הערך שנתת לבין הערך שהלקוח חווה — זו בעיה של שיווק ותקשורת, לא של תמחור.