אם טרם יצרתם תכנון אסטרטגי, המאמר הזה בשבילך, וגם אם כן, האם ניתן לשדרגו ?
הציבור בישראל מותש ומצוי בפוסט-טראומה. יותר מדי מערכות בחירות עברנו בשנים האחרונות והשיח הציבורי מפולג מאי פעם. נידמה שכבר שנים רבות מדי, מנהלת אותנו ההבחנה בין שמאל לימין, ערבים ויהודים, דתיים וחילונים. או לאברכים או לחיילים.
כמאמן עיסקי עם ניסיון של כ-14 שנה והסמכה של TAB – קהילת העסקים המובילה בעולם, אני מלווה ומאמן מנהלים שחוזרים על אותן תבניות חשיבה כבר שנים, לעבור מחשיבה של דו-מימד לחשיבה של תלת מימד. מה זה אומר? המשמעות היא להכניס למערך השיקולים, מימדים נוספים ולהרחיב את שדה הראייה. לא להביט רק ימינה ושמאלה אלא גם למעלה ולמטה ומסביב.
למה הכוונה? נשתמש באנלוגיה מהתנ"ך – דור המדבר שיצא ממצריים וצעד 40 שנה כדי להגיע לארץ האבות, לא הורשה להיכנס אליה וטוב שכך. לו הדור הזה, היה מקים קבוצה לאומית חדשה היא היתה ניבנת לפי תבניות חשיבה של דור עבדים, נוודים, שידעו בעיקר להיות רדופים ומובלים. כדי להקים דבר חדש, יש צורך בדם חדש, חשיבה חדשה ושינוי.
אותו הדבר לגבי הנהגת המדינה – מנהיג טוב הוא זה שיוציא את הציבור הישראלי מהסכסכנות והפלגנות ויביא משהו חדש ואחר. נראה שההנהגה הנוכחית עדיין פועלת לפי חשיבה קוטבית וישנה; ואם רוצים שינוי, יש צורך בהנהגה חדשה לגמרי. כי הדור המקים, השורד, זה שעסוק במלחמות, לא יכול לחשוב על צמיחה.
ההנהגה שתצעיד את המדינה קדימה, תורכב מאנשים שעובדים לפי תכנון אסטרטגי מחושב. מנהיגים שמציירים לציבור את תמונת המצב המדינית הרצויה בשנת 2030 ומנווטים אליה.
איפה רואים באופן חד וצלול, שחשיבה אסטרטגית ותבניות מחשבה חדשות, עושים את ההבדל בין הצלחה לכישלון? בעולם העסקים. לאורך השנים ראינו חברות ענק, מעצמות בינלאומיות שניראו שהן כאן כדי להישאר, קורסות במפתיע ונעלמות מהתודעה. דוגמאות בולטות: מוטורולה ונוקיה – חברות מצליחות עם מכשירים מוצלחים, שהיו בטוחות בעוצמה שלהן ולא חשבו שהשוק יזדקק בהמשך, למכשירים אחרים. היינו, תסמונת "יום כיפור" של שאננות מסוכנת.
נוקיה
הייתה ענקית טלפוניה, שהשקיעה את מרבית המאמצים ביצירת עוד מוצרים מהסוג שהיא מוכרת היטב. ליבת העסק הייתה הרחבת הייצור, על חשבון הפיתוח. לו היו מתרכזים בנוקיה, בחשיבה על שוק הסלולריים, עשר שנים
קדימה, הם עוד היו איתנו, אבל השוק המתפתח, הפך את החברה ללא רלוונטית והיא לא הצליחה להילחם חזרה. אותו הדבר לגבי מוטרולה. אני מכיר באופן אישי, יזם שהציע למוטורולה פיתוח של אייפון עמיד לקורוזיה, ונזרק מכל המדרגות כי הרעיון שלו נראה למקבלי ההחלטות בחברה, תלוש והזוי. כנ"ל לגבי חברת המחשבים IBM. יש לי את מלוא ההערכה, לעומת זאת, לחברות ישראליות שאני מלווה ומקפידות להביט קדימה
ולהרחיב את תחומי העיסוק והעשייה. למשל זורקום, חברת תקשורת המפתחת מרכזיות טלפוניה מתקדמות, שזיהתה בזמן הזדמנות לפרוץ לתחום חדש, נכנסה לעולם הגיל השלישי והרביעי ומשפרת את איכות החיים בגילאים האלה, בעזרת מערכות ניטור הפועלות למניעת נפילה של קשישים. או Positive-apps, חברת
דיגיטל שהחלה לפתח עם חברת שלמה סיקסט, מודלים חדשניים של מכוניות שיתופיות וגם חברת הבינה המלאכותית SWATHLY, שמוביל המנכ"ל ירון פישמן, שעוסקת בפתרונות שיווק מתקדמים ועברה ממודל עבודה ריכוזי, למודל עבודה שהוא נטו REMOTE עובדים עם מומחים מכל העולם. כולנו רוצים לקבל החלטות נכונות ומתוך החשש להסתכן ולהפסיד, רבים נשארים באיזור המוכר ונמנעים. מבחירה בכיוון חד-משמעי. התוצאה היא תקיעות.
זה נכון להסתמך על מודלים מהעבר כדי לקבל החלטות לגבי העתיד, אבל צריך ללמוד את הלקחים הנכונים מהעבר. יש ללמוד מההיסטוריה ולא לשחזר אותה. ברמה הלאומית, אם נמשיך לעסוק בימין שמאל, בשוני ביננו ובמלחמות אגו, נישאר באותו רובד.
תפקיד המנהיג והמנהל המודרני הוא לא לדעת הכל. המנהיג המודרני הוא זה שיש לו חזון מוגדר היטב, יעדים שאליהם הוא רוצה להגיע והוא יודע לרתום אנשים טובים שמשלימים אותו, וליצור בעולם של ניגודים וריבוי דעות, שיח מפרה. מהחומרים האלה, ניבנת צמיחה.