אני פוצח בסדרה של מאמרים מעולם חיפוש העבודה. הוא נכתב מנסיוני במציאת עבודה ואנשים בסביבתי שבתהליך. בימים אילו שומעים בחדשות על פיטורים, משברים, שינויים, אנשי הייטק שלא מוצאים עבודה, הדור האבוד. מציאת עבודה היא פרוייקט ועבודה בעצמה. אם את/ה בתהליך , בדיוק עזבת/הועזבת, או כבר מספר שבועות וחודשים חזק בפנים, הטיפ הראשון, קחו יום אחד, סעו לים. ותקראו את הבלוג שלי :-), רצוי על משקה אלכוהולי חזק, אז אני אשמע מצחיק יותר
כפרק א בחרתי להתמקד במספר תופעות שמתרחשות בשוק התעסוקה, תהנו, אולי תקבלו כמה טיפים. שיהיה חג חנוכה שמח
המשרה דיסקרטית
בין אם באתר כמו אולגובס או גוב מאסטר ובין אם בחברת השמה, החברה בוחרת להשאר בעילום שם. לחברה וחברות ההשמה יש הסבר מאוד משכנע: שעובדי החברה לא ידעו, מחליפים מישהו/י בתפקיד, סינון ע”י חברת ההשמה, מניעת פניייה ישירה לחברה. כולם הסברים מאוד משכנעים.
עם זאת, לאחרונה ולמען האמת כבר תקופה ארוכה, ישמנה כמות עצומה של משרות עלומות שם.
המוסד והשב”כ כבר פחות דיסקרטיים. ישנה פחד איום שלו יפרסמו המשרה זה שעומדים להחליפו לא יודע שזה עומד לקרות, או אי אפשר לעלות על החברה המפרסמת.
למחפשים:
קודם כל זה לגיטימי, זכותן של חברות לעשות זאת, עד אולי יחקק חק בעניין. ההמלצה,חפשו את תאורי המשרה ב גוגל, יש סיכוי שתעלו על החברה. רבות מחברות ההשמה מפרסמות אותן משרות, יתכן ובחברה אחרת תמצאו השם. עשו רישום של המשרות המעניינות, עוד תתקלו בהן בהמשך. אני די משועשע מהרעיון לטשטש ולהסתיר. אני מציע שתתיחסו לזה באותה הרוח. הייתי אומר, די פתטי מצד חברות שרוצות אנשים טובים “לשחק משחק”. אך מכיון שזה המצב, שחקו.
לחברות:
ובכן, אני לא בא לחנך אתכן. אנשי המשאבי אנוש עושים עבודה טובה. אני מציב שאלות ותהיות: האם זה באמת עובד לכם? האם באמת לא עולים על מי המפרסם? האם האנונימיות מבטיחה שלא יעקפו את חברות ההשמה? האם לשחק hard to get באמת מונע סחף קורות חיים. האם זה אכן מקל על התהליך ואולי מסרבל? האם זה מבטיח השמה טובה? אולי דוקא אנשים כמוני זה מרתיע, למה לי להשקיע בחברה שלא מכבדת אותי בפרסום שמה. מדוע לי כמועמד להשקיע זמן ואנרגיה במשרה שאין לי מושג האם באמת מתאימה לי ואני מעוניין החברה.
אולי זה הפוך – לו היו יודעים מי החברה יתכן ומחפשי העבודה היו יכולים להיות ממוקדים יותר, לא ישלחו אולי לחברות שלא מעולמם. אולי פחות קורות חיים היו נשלחות.
אני כן חושב שלמען ההגינות, היעילות ותאום ציפיות מלא כדאי לחייב בשם החברה
רשימת מכולת
מכירים את השיר של יהודה פוליקר, “אני רוצה גם”
ובכן, הדבר שמאפיין אותנו, כל מחפשי העבודה שאנחנו רוצים, מה שבאמת רוצים בדר”כ להצליח בתחום עיסוקינו, קודם כל אנחנו רוצים להרגיש מוערכים ושאכן אנחנו תורמים ומתפתחים. זה חשוב כמובן גם להתפרנס בכבוד. אבל הרצון לעבוד ולהגשים עצמינו בעבודה בדר”כ זה ההתחלה
ואז מגיעים לפרסומי המשרה. במקרה הטוב זאת רשינת מכולת של requirments ותאור משרה שלא היה מבייש את נישא ארה”ב. והרי לא כל המשרות שוות. לא כל מנהלי המוצר והמהנדסים אמורים לעשות אותו הדבר ועדיין מהנדס לחברת סטרטאפ שדרושים כישורים מסוג X , תראה המודעה ברב הפעמים גם בחברת ענק שם הכישורים הנדרשים הם אחרים.
לפעמים המודעות על כך עמוסות פרטים ותאורים, אשכרה כאילו אתם עומדים לנהל החברה.
אם תשאלו מביני דבר ובטח רבים מכם שמעתם – החברות היום מחפשות התאמה מלאה. 100% התאמה. אין פשרות. הסינון אפילו במקרים רבים נעשה ע”י מערכת ממוחשבת ואם לא ציינתם שיש לכם ניסיון אז אבוד. ועל זה יש לי להגיד חחחחח. כל מי שמחפש זוגיות או חיפש זוגיות מימיו יודע שאין כזה דבר 100% פרפקט. עבודה זה כמו זוגיות, פחות הטקסט, מצטט בוס שלי לשעבר. ושיהיה ברור זה שמתקבל לא בהכרח יש לו יותר כישורים מכם
למחפשים:
ובכן, זה ברור לכולם, אין כזה דבר פרפקט. התאמה של 100% יש במתמטיקה. לכל אחד מאיתנו יש יתרונות וחסרונות. זה מתחיל ונגמר בשיווק. איך אתם ממתגים עצמכם, משווקים את עצמכם ומתראיינים. מטרת הקורות חיים – היא כמו פרסומת לעצמינו. שיידעו שאנחנו קיימים ושווה לטעום. הטעימה בראיון. כתיבת קורות חיים היא אומנות בעצמה ולא ארחיב
תדאגו שיש לכם קורות חיים שתואמות למשרות
לחברות
כולם כבר יודעים להתאים קורות חיים. זה לא באמת מסנן. רשימת דרישות אינסופית , להלן רשימת מכולת, לא מונעת את שטף קורות החיים. האם יש דגש ותאור אמיתי של המשרה. האם המשקל לכל הדרישות זהה? האם תאור ארוך מאוד מוודא הגע מועמדים נכונים?
ישנו משפט “כל המוסיף גורע” . אולי כדאי לתמצת ולייעל ?
רוצים לגייס אתמול
אז כבר הגעתם לראיון. ואפילו אתם חושבים שהולך לכם טוב. המעסיק אומר , מבחינתי , אני חייב כבר אתמול, או ממש זמן קצר.
ואז, יש תהליך גיוס שלוקח חודשיים, כי יש רצף של 5 ראיונות ומרכז הערכה. חלק מהחברות בסוף מסתבר שזה מסך עשן , מראים שיש פעילות ובסוף לא מגייסים אף אחד כי הפרוייקט לא נפתח.
לפעמים המעסיק כלל אל ממהר ומראה תחושה של בהילות ואיתו הסיבות, אולי ליצור תחושה של אטרקטיביות
חברות השמה פעמים רבות מפרסמות משרות שחוזרות על עצמן.
למחפשים:
תתעלמו מהמשפט. לא רלוונטי. תזרמו עם התהליך. אפשר תמיד לשאול מה השלבים בראיונות? אם אם יש לכן מקום עבודה נוסף על הפרק שאתם מתלבטים זה לגיטימי להגיד זאת. אך בהעדר משרה נוספת, קחו בחשבון לפעמים המעסיקים לא סגורים על ההמשך. גם אם אמרו לנו שעברנו את הראיון הראשון, צריך להמשיך בשיא הכח. חברות שרוצות אתכם יחזרו מהר. ואם חברה מתעכבת וחזרה אחרי חודש, אם באמת אתם חפצים במשרה תלכו עליה. תעשו רישום. אם משרה חוזרת על עצמה תבדקו טוב האם אתם משקיעים אנרגיה במקומות הנכונים
לחברות:
בבקשה תמנעו ממצג שוא. התרבות של לפרסם משרות בשביל שיהיה מועמדים מוכנים היא שיטה פסולה. אני חושב שאם אין כוונה ודאית לגיס או שוקלים אל מול גיוס פנים אירגוני, תהיו ישרים ותגידו זאת. יחסי הציבור כאשר אתם אומרים דבר אחד ועושים אחרת לא תורמים. מחפשי עבודה איכותיים ימנעו מלגשת לחברות שהטקטיקה הקבועה זה לפרסם משרות שבסוף לא מגייסים.
זה כמובן משפיע על השוק כולו. ים קורות חיים. חוסר מיקוד. חברות השמה שחושבות שדרך זה ישפרו מצבם – אולי שווה להזמין ליותר פגישות אישיות. תהליכים מותאמים.
הכלל הוא : תזכרו שיש אנשים בצד השני תום לב. ושוב יש מצב בעת ריבוי משרות שאינן לאיוש מיידי יש לציין זאת ולדעתי לחייב.
ואסיים שוב: אם עבדתם קשה עד עכשיו או עובדים קשה בחיפוש עבודה, תיקחו יום, שבוע של זמן להנות מהדברים היפים בחיים. מהרגע שתחמתם זאת בזמן. תתחמו את הזמן שאתם רוצים להנות ותתמידו במשהו שעושה לכם טוב.